story: maya proof read

_drawer/he-il/story_2024-10-20_bystander.md

@@ -71,7 +71,7 @@ category: stories
 מכתביה של גברת בלוך תמיד היו מעוטרים בבולים פרחוניים ובמעטפות עשויות נייר עבה כמו שהיו עושים פעם.  
 המכתבים של רינה מנגד היו כה ריקים ופשוטים בעטיפתם, במבט מרחוק לא היה ניתן להבחין בין מכתב של רינה למכתב ממס הכנסה.
 
-בוקר אחד בו השחלתי עוד אחד מהמכתבים הלבנים עד כאב שלרינה לתיבת הדואר של גברת בלוך - שמעתי זעקת מצוקה.  
+בוקר אחד בו השחלתי עוד אחד מהמכתבים הלבנים עד כאב של רינה לתיבת הדואר של גברת בלוך - שמעתי זעקת מצוקה.  
 לאחר כמה שניות של בלבול התעשתתי והתחלתי לרוץ מסביב לביתה של גברת בלוך דרך שיחי הפרא היבשים למקור הצעקה, מאחורי הבית.  
 נעצרתי בהפתעה, צעד בודד מנפילה אנכית של 20 מטרים. עמדתי על קצהו של מצוק בזלתי, הוא השתלב כה טוב עם הסביבה והנוף שלא שמתי לב שהוא שם עד שרגלי עמדה לחצות אותו.  
 כמה מטרים לצדי היה עץ שנאחז נואשות במצוק, גזעו וענפיו נוטים לכיוון הנפילה, כאילו גם הוא נעצר בחריקה על הרגע האחרון. בסמוך לעץ עמד אדם בגיל העמידה, הוא לבש בגדים נוחים שלא תאמו את פראיות הסביבה, ידו האחת נאחזת בעץ כדי לשמור על יציבות.
@@ -216,7 +216,7 @@ category: stories
 את המקרים שהצלחנו לפתור חתמנו במעטפותיהם, רשמנו את שם הנמען ושמנו בארגז שרשמנו עליו "למסירה", את אלו שלא הצלחנו ובכל זאת הרגשנו שעוד יש סיכוי לפענח - השארנו במעטפות פתוחות בארגז עליו רשמנו "לבחינה", ואת המקרים האבודים חתמנו ושמנו בארגז השלישי - "לאחסון".
 
 "היום עזרתי לנערה מיוחדת שאיבדה את דרכה"  
-הקראתי בקול את "מיכל 15", הפתק לא הצהיב כמו הפתקים בני עשרות השנים, אבל כן איבד מהבוהק הלבן והריח של נייר חדש, כפי שקורה אחרי כמה שנות תצוגה. מצומד אליו היה שביב אבן בלזת.  
+הקראתי בקול את "מיכל 15", הפתק לא הצהיב כמו הפתקים בני עשרות השנים, אבל כן איבד מהבוהק הלבן והריח של נייר חדש, כפי שקורה אחרי כמה שנות תצוגה. מצומד אליו היה שביב אבן בזלת.  
 "נשמע כמו עוד מקרה לאחסון, אומר לך משהו?" שאלתי.  
 על פניה עליה חיוך מרובה גוונים. "כן, זה שלי." היא לקחה את הצמד, בחנה את שביב הבזלת על צדדיו, קראה את הפתק בעצמה, אז כשהפכה את הפתק וקראה את צידו השני שלא ראיתי - חיוכה התרחב והתבהר.  
 כמה שניות אחר כך היא הרימה את עיניה וראתה שאני מסתכל, מיד הסטתי את מבטי ולקחתי צמד נוסף. היא טמנה את הצמד שלה בכיסה והמשכנו בעבודה.
@@ -234,7 +234,7 @@ category: stories
 כשהשמש החלה להתקרב לקו האופק ואנחנו התקרבנו לתחתית הארגז, הגענו לביתם של הזוג שטראוס.  
 שלוש מעטפות היו מוכנות בידי, בלי לומר דבר היא לקחה אותן מידיי ויצאה למפתן הבית שנראה ככל בית אחר ברחוב, חלונותיו מוארים לקראת חשכת הערב.  
 היא נעמדה מול הדלת, רק לשנייה, אז החליקה את שלושת המעטפות לתיבת הדואר ופסעה חזרה לרכב בלי להסתכל לאחור.  
-כשהיא פתחה את הדלת והתיישבה אני עוד גיששתי בתוך הארגז אחר המעטפות הבאות, כשמצאי אותן הנחתי אותן בינינו ונסעתי ליעד הבא.
+כשהיא פתחה את הדלת והתיישבה אני עוד גיששתי בתוך הארגז אחר המעטפות הבאות, כשמצאתי אותן הנחתי אותן בינינו ונסעתי ליעד הבא.
 
 במבט חטוף לכיוונה ראיתי את אחורי ראשה בעוד היא מביטה מהחלון, הבתים חולפים והיא מסתכלת הרחק מעבר להם.  
 לאחר עוד רגע של היסוס ויתרתי, השבתי את מבטי לכביש והמשכנו לנסוע, תוך פחות מחצי שעה סיימנו את הסבב.